רחוב לדרה: הרחוב שבו ההיסטוריה של ניקוסיה חוצה גבול
בלב ניקוסיה, בירת קפריסין, יש רחוב אחד שמספר אולי יותר מכל מקום אחר את הסיפור המורכב של האי. זהו רחוב לדרה (Ledra Street) מדרחוב תוסס של חנויות, בתי קפה ומסעדות, שבקצהו ניצב מקום שבו רחוב אחד הופך לפתע לגבול בין שני חלקים של עיר אחת.
מי שמגיע ללדרה היום יכול בקלות לשכוח שמתחת לחנויות ולתיירים מסתתרת היסטוריה של מאות שנים. ניקוסיה עצמה מוכרת בעת העתיקה בשם לדרה, והעיר הפכה לבירת קפריסין כבר בתקופה הביזנטית המאוחרת. מאוחר יותר הפכו אותה בני לוזיניאן לעיר מלכותית, עד שהוונציאנים העניקו לה את צורתה המבוצרת המוכרת לנו כיום.
העיר שבתוך החומות
כדי להבין את רחוב לדרה, צריך קודם להסתכל על החומות שמקיפות את העיר העתיקה.
החומות הניצבות כיום סביב ניקוסיה נבנו במאה ה־16, בתקופה שבה קפריסין הייתה בשליטה ונציאנית. הן תוכננו על ידי המהנדס ג'וליו סבורגננו ונבנו בצורת מעגל כמעט מושלם, עם 11 ביצורים בצורת לב ותעלה רחבה שהקיפה את העיר.
אבל אלה לא היו החומות הראשונות של ניקוסיה. כבר במאה ה־14 הקיפו את העיר חומות שנבנו בתקופה הפרנקית. הוונציאנים החליטו להרוס חלק גדול מהביצורים הישנים ולבנות מערכת הגנה חדשה, בעיקר משום שהטכנולוגיה הצבאית השתנתה והתותחים הפכו את החומות הישנות לפחות יעילות. בנוסף, החומות הפרנקיות הקיפו שטח גדול מדי והיה קשה להגן עליהן.
התוצאה היא אחת הדוגמאות המרשימות ביותר באגן הים התיכון לעיר עתיקה המוקפת מערכת ביצורים שלמה יחסית.
גם לאחר שהעות'מאנים כבשו את ניקוסיה, החומות לא נעלמו. הם שיקמו אותן וחיזקו חלקים מהן באבן. כיום התעלה שהקיפה את החומות כבר אינה ממלאת את תפקידה הצבאי המקורי, והיא משמשת בין היתר לגנים, שטחי ספורט, פסלים ושטחים ציבוריים.
לדרה – הרחוב שהפך לסמל
רחוב לדרה עובר בלב העיר העתיקה ומוביל אל אחד המקומות הסמליים ביותר בניקוסיה.
במשך שנים היה הרחוב הרבה יותר מרחוב מסחרי. לאחר ההתפרצות של האלימות הבין־קהילתית בקפריסין בשנות ה־60, הוא הפך לאחד הסמלים הבולטים של חלוקת העיר. בשנת 1963 נסגר הרחוב באזור שבו עובר כיום קו ההפרדה, והמחסום הפך לחלק מהמציאות היומיומית של תושבי ניקוסיה.
לאחר אירועי 1974 והחלוקה דה־פקטו של האי, הפך מרכז ניקוסיה לאזור שבו עובר קו החיץ של האו"ם, הידוע בכינויו Green Line.
היום, כאשר הולכים לאורך לדרה, מגיעים אל נקודה שבה הרחוב נעצר. במקום שהיה פעם פשוט המשך טבעי של העיר, נמצא מחסום ובו מעבר גבול.
הצ'קפוינט – ומעבר לצד הטורקי
המעבר המרכזי בקצה רחוב לדרה נפתח מחדש ב־3 באפריל 2008, לאחר יותר מארבעה עשורים שבהם הרחוב היה חסום. האו"ם תיאר אז את פתיחת המעבר כאירוע בעל משמעות סמלית עצומה, משום שלדרה הפך במשך השנים לסמל של חלוקת קפריסין.
זהו מעבר להולכי רגל, ובצד השני של הרחוב מגיעים אל אזור לוקמאצ'י (Lokmaci) ומשם אל צפון ניקוסיה.
חשוב להבדיל בין המעבר הזה לבין Ledra Palace Checkpoint. מעבר לדרה פאלאס, הסמוך למלון ההיסטורי Ledra Palace, נפתח כבר ב־23 באפריל 2003, במסגרת פתיחתם מחדש של מעברי הגבול באי. לפי האו"ם, באפריל 2003 נפתחו מספר מעברים שאפשרו לראשונה מזה כמעט שלושה עשורים תנועה בין שני חלקי האי.
רחוב לדרה עצמו נפתח רק חמש שנים מאוחר יותר, ב־2008. בתוך זמן קצר הפך המעבר לאחד המקומות העמוסים ביותר לחציית קו ההפרדה במרכז ניקוסיה.
החומות שלא הצליחו לחלק את העיר לחלוטין
יש אירוניה מסוימת בכך שהוונציאנים בנו את חומות ניקוסיה כדי להגן על העיר מפני אויבים מבחוץ, מאות שנים לפני שהעיר עצמה נחצתה בגבול פנימי.
החומות נבנו כדי להקיף את ניקוסיה כולה. כיום, אותה טבעת אבן היסטורית מקיפה עיר המחולקת בין שני צדדים.
במקומות מסוימים אפשר כמעט לראות את השכבות השונות של ההיסטוריה זו על גבי זו: חומות ונציאניות, מבנים עות'מאניים, אדריכלות בריטית, רחובות יווניים וטורקיים – ומעל הכול קו חיץ מודרני שהפך לחלק מהנוף.
רחוב לדרה היום
בטיול שלי מלרנקה אל חומות ניקוסיה והכפר קקופטריה רחוב לדרה הוא מקום מצוין להתחיל בו את הסיור בעיר העתיקה.
מצד אחד, זהו מדרחוב נעים עם חנויות, מסעדות ובתי קפה. מצד שני, כמה דקות הליכה מספיקות כדי להגיע אל נקודה שבה ההיסטוריה המודרנית של קפריסין הופכת למוחשית מאוד.
ההליכה ברחוב יכולה להסתיים במעבר הגבול – ואז אפשר להמשיך אל הצד הצפוני של העיר, להסתובב בסמטאות העתיקות ולחוות את השינוי כמעט ברגע אחד.
אבל כדאי לעצור לרגע ליד המחסום ולחשוב על מה שרואים.
זה לא רק מעבר בין שתי רשויות. זה מקום שבו אפשר לראות כיצד עיר אחת, רחוב אחד ואפילו בניין אחד יכולים לשאת בתוכם מאות שנים של שלטון ונציאני, עות'מאני, בריטי וקפריסאי – ואת הסיפור הכואב של חלוקת האי.
אם תרצו להצטרף אלינו לטיול מלרנקה אל חומות ניקוסיה והכפר העתיק בהרי הטרודוס קקופטריה – המחיר 75 יורו – במיניבוס רק ישראלים וההדרכה באנגלית פנו אלי בווצאפ להרשמה מראש.
ניתן לקרא גם כתבה שכתבתי על הכפר קקופטריה בלינק
